מתחילים בלקטוף המון חרובים בשלים וטריים, העונה זה קצת לפני בוא הגשמים, בד"כ סביב אוקטובר.
שוברים את החרובים לחלקים קטנים ככל הניתן, אך לא צריך להגזים. אין צורך להפריד זרעים.
משרים את החרובים השבורים בקערת מים בטמפ' החדר, בתוך הבית, ל 24-36 שעות, מומלץ לערבב מידי פעם. מסננים וניתן גם לסחוט. שומרים את המים- החרובים לקומפוסט.
המים הפכו בינתיים למיץ חרובים טעים ומרענן…אפשר לשים במקרר אבל זה יחזיק יום יומיים גג.
את המיץ המתוק מעבירים לסיר גדול ומדליקים אש גדולה, מביאים לרתיחה ומצמצמים עוד ועוד…בערך שהגענו לחמישית מהנפח צריך להתחיל לפקוח עיניים ולערבב שלא ישרף, מצמצמים עוד…
בפרי החרוב יש הרבה סוכר, על מנת שהדבש ישמר פרקי זמן ארוכים יש להגיע לכדי 60% סוכר.
אני אוהב לצמצם אפילו יותר ולהגיע לריכוז סוכר גבוה ביותר, וכך ניתן להוסיף לסירופ חליטות צמחי מרפא מרוכזות מבלי לרדת מתחת ל60% ולאבד את יכולת השימור שלו.
סימן שצמצמתם היטב ומספיק זה שהבועות משתנות, בשלב מסויים בועת הרתיחה של המים יתחלפו בבועות רתיחה של סוכר, כמו שעושים קרמל, וזה סימן שכמות המים נמוכה מאד…
אז למה זה בכלל טוב?
מבחינה תזונתית: סירופ החרובים מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות (חלבון מלא) ובנוסף כמות גבוה מאד של מינרלים כגון ברזל, סידן, מגנזיום ועוד… מינרלים אלו אינם נפגעים בחום. כמו כן ישנם עוד מגוון פיטוכימיקלים מזינים ונוגדי חמצון ודלקת אשר מאפיינים את סירופ החרובים
מבחינה רפואית: סירופ החרובים יעיל לטיפול בכיבים במערכת העיכול, החל מאפטות ועד מחלות מעיים כביות, הוא משמש כנוגד אנמיה ומחזק במצבי חולשה.
מבחינה קולינרית:
אנחנו אוהבים לשים אותו על פנקייקים במקום סירופ מייפל, להוסיף לדייסה כממתיק, ולשיק…
אגב מתכון לפנקייקים 100% בריאים אצל נעה אשתי…
